יש לי גילוי נאות, אני לא חובבת של ז'אנר ספרי ההדרכה וההעצמה. נכון, יש
פעמים רבות שבספרים האלה יש טיפים לא רעים בכלל להתנהלות בחיי היום יום,
אבל עם כל זאת, לדעתי כל הטיפים שבעולם וכל ספרי ההעצמה שבעולם לא יעזרו
לאדם שלא קם בבוקר בכל יום ואומר לעצמו שהוא יתנהל בגרסה הכי טובה של
עצמו.
אז אחרי ההקדמה הזו התיישבתי וקראתי את הספר של לב קזריאן על ארבעת
הצבעים בתקשורת בין אישית. בגדול הספר מחולק לרקע על התיאוריה, על הסבר
מה הוא כל צבע ושיוכו לתכונות שונות, וכן איך להבחין בין סוגי הצבעים השונים
ואיך להתנהל מולם ברמת השיח הבין אישי.
הספר חמוד, קצר וקולע (רק 93 עמודי קריאה), קזריאן מצליח להנגיש את
התיאוריה בצורה טובה וקלילה לקורא. מה שאהבתי בספר זה, קודם כל שהוא קצר
ולא מלאה, כלומר, קזריאן לא הולך סחור סחור על מנת להבהיר את הנקודה שהוא
רוצה לשקף בספר, אלא הוא מגיע אליה מאוד מהר ובצורה ברורה, דבר נוסף
שאהבתי זה שקזריאן משלב בתוך הספר גם פרקטיקה עצמית, מאין שאלון
שהקורא יכול למלא על מנת להבין יותר לעומק מה כל צבע אומר ואיך התיאוריה
עובדת.
אין ספק שהתקשורת הבין אישית הוא נושא חשוב מאוד, במיוחד כיום כשהאף
של רובנו תקוע רוב היום בתוך המסכים ואנחנו ממעטים להשתמש בכלי זה.
אנשים נוטים להמעיט בחשיבות כלי זה, ולרוב אף נדמה שכמעט אין צורך בו
(אפילו בהתכתבויות בווצאפ אפשרו לנו להביע הבעות פנים ורגשות בעזרת
אימוג'ים), אך בעיני, תקשורת בין אישית פותרת הרבה מאוד בעיות שלא יכולות
להיפתר בצורה אחרת.